שמי זיוה יצחק, ואני ביליתי 129 ימים בכלא הנשים היחיד בישראל.
אישה נורמטיבית שנפלה לתהום עמוקה ואפלה.
בשנייה אחת עברתי מעולם ברור ומהוגן, לעולם מעופש, מלא ריקבון וצחנה.
סקרנים לדעת מה קורה שם בין כתלי הכלא?
אגף "סביון" - כאשר שהגעתי לאגף סביון, נאמר לי להמתין לפגישה עם מנהל האגף. בעודי עומדת במסדרון, צועדת לעברי מישהי עם דפים ביד. היא נראית לי מוכרת, אבל המוח שלי כנראה מסרב לקבל את הזהות שלה. היא אומרת "אני מארי, ואני אחראית על הטלפונים..... התאבנתי, נהייה לי חושך בעיניים. הדבר היחידי שעלה לי לראש הוא מדינה שלמה מחפשת ילדה יפה. אני רואה רוצחת של ילדה קטנה שהגופה שלה בותרה ונזרקה במזוודה לנחל הירקון........
הפנינג שישי - יום שישי הוא יום חופשי, אז כל אחת מנקה את הבית שלה. זה נהיה כמו שכונה. מוזיקה בוקעת מהתאים, בישולים לשבת, כביסות והרבה מאוד רעש.
על אהבה בכלא - נשים מחליפות טבעות ביניהן, סימן ליואליות, לזוגיות. למיכל אלוני הייתה בת זוג שקראו לה רוזה שיושבת על רצח מאסר עולם. ליסמין הייתה בת זוג שקראו לה אילנה שנראתה כמו גבר. יסמין הייתה נשית, צעירה, חטובה שיש לה הפרעה לתחתונים. היו לה ערימות של תחתוני חוטיני......
סדר היום בכלא, חברות בכלא, התנאים בכלא, הסגל ועוד ועוד ועוד.
הכל, והרבה יותר מזה, קורה שם מאחורי הסורגים
